קראתי הבוקר על הסכם האימוץ החדש של מכבי תל אביב עם קבוצת אלקטרה. ההסכם שפורסם בגדול גם בדה מארקר וגם בכלכליסט ולבטח גם בעיתונים נוספים שטרם קראתי, הוא מיועד לחמש שנים כאשר לפי הערכה (המודלפת כנראה ממכבי תל אביב ו/או אלקטרה) מדובר בשני מיליון דולר לשנה, כלומר דולר לחמש שנים.
למרות שבעיתון דה מארקר אמר פרשן אלמוני (למה אלמוני?) כי החיבור לא לגמרי מתאים, הרי שלדעתי אימוץ קבוצות ספורט יכול להיות משהו חיובי ואפקטיבי מבחינת יחסי ציבור ופרסום וגם מהצד השני, סתם בזבוז. במקרה של מכבי תל אביב עושה רושם שזו הזדמנות פז ועשרה מיליון דולר לחמש שנים זה לא רק מציאה אלא אפילו הרבה יותר מזה.
קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל, להבדיל מכדורגל, היא קבוצה מצליחנית שכבר שנים רבות נמצאת בטופ האירופי שלא לדבר על ישראל בה היא אלופה נצחית ונדירות העונות בהן מישהו בכלל מאיים על ההגמוניה שלה. הקבוצה מנוהלת ברמה מקצוענית, זוכה בגביעים ובאליפויות ויש לה כמות ענקית של אוהדים. העיקר מבחינת האימוץ – משחקיה משודרים בטלוויזיה, וכל מה שקורה בקבוצה נכתב בעיתונים אם באופן מסודר, על ידי מערכת יחסי ציבור, או אם כתוצאה של הדלפות.
הסכם האימוץ הוא בעצם פרסום שם החברה בשם של הקבוצה – מעתה והלאה הקבוצה תיקרא – מכבי אלקטרה תל אביב או אפילו אלקטרה תל אביב. השאלה היא עד כמה מנהלי הקבוצה, השחקנים וכל מי שקשור למערכת יקפיד על השם הזה וידאג להטמיע אותו גם בקרב העיתונאים.
לנוקיה לקח בערך שנתיים להפוך לשם גנרי – היכל נוקיה ביד אליהו ונדמה לי שאם אנשי נוקיה סופרים מופעים בתקשורת, הרי שלפחות חמישים אחוז מהפרסומים באים מהספורט.
הזיהוי עם מכבי תל אביב טוב לא רק עבור יחסי ציבור ופרסום ואיזכורים אינסופיים במדורי הספורט, אלא הרבה יותר מזה – כמו תוכן פרסומי בטלוויזיה, כמו כרטיסים לתאי ה-VIP בהיכל נוקיה למשחקי גביע אירופה ובכלל זיהוי עם מצוינות. הנה, אפילו רק ההודעה לעיתונות וחוזה הפרסום זכו לכיסוי תקשורתי נאה במיוחד וזה לא בזכות איזו פעולת יחסי ציבור אלא רק בזכות השם החזק של מכבי תל אביב והעניין התקשורתי שבה.
